תצלום הדיוקן העצמי 'המבט כמוהו כידיעה וכתפיסה', מדגיש היבטים מושכלים,טקסטואליים פילוסופיים. סימון, הגדרה והדגשת המבט הישיר, בתנועת הידיים, אל עבר העתיד, בנוי על מבט פנימה (הדמות מאחור). מבט חקרני ופרשני מתוך לימוד העבר. האניגמה המגדרית שהועלתה בעבודות הגוף המוקדמות, מפנה מקום לאניגמות הגותיות. ציר הזמן הקולקטיבי והאישי נטמעים זה בזה. הדמות, כ"גוף ארכיוני", מצולמת ובגבה דימוי מגילות קלף עתיקות, על רקע הספרייה הביתית, ובעיבוד מחשב הדימוי מוטמע בזרמי מים ואור .
חגי כנען :[ פנימדיבור עמ' 123] "הפנים הם פני השטח הדקים לאינסוף של הבעה, שהיא נביעה עצמית, יציאה ממקור, שבאופן מפתיע אינו מופרד מהנביעה עצמה, אלא נוכח בה תמידית".