באיוב כ"ט 18 כתוב: "וכחוֺל ארבה ימים".המִתאר הכללי של הפסל מרמז לצורת ציפור ענקית – מִתאר הנבנה ממורפולוגית ההרים המדברית "כעוף החול", הפניקס המיתולוגי המתחדש תדיר.
חז"ל פרשו וטענו שהפסוק מתייחס לחיה הנקראת – חוֺל. ציפור זו לא טעמה מעץ הדעת ולכן זכתה בחיי נצח וכל 1000 שנה מתחדשת וחוזרת לנעוריה.בפסל הדומם, תכונת המחזוריות שבהתחדשות באה לידי ביטוי בדימוי המניפה ,שבמהותה נפרסת ונסגרת תדיר ומחוללת רוח ותנועה.התנועה מרומזת גם בעדינות המרפרפת של מגזרות הכנפיים הרישומיות.
כמו הפניקס העולה במעוף מן החול ,מתרומם בתנועה סיבובית סליל הקונכייה במרכז המדבר
שבתצלום. קודקוד ההר בקצה העליון של הפסל,מתאזן עם הקודקוד הכחול בתחתיתו , כ"מקור" מים המרווה את המדבר.