עותק 1/5 - טקסט בגב העבודה

הערגה אל מה שמעֵבר, אל מה שלא ניתן להשיגו ולהמשיגו,מנותבת בעבודת הצילום, אל
שביל- הזהב כ 'מקום ההפכים יתאחדו בשרשם'.
המסלולים הלוליינים של רגבי אדמת הנגב המצולמים ומתורגמים לשקף אור ,מהווים מטפורה לעוף החוֺל ,הפניקס המיתולוגי המתחדש תדיר.מסמנים אל עבר מושגי מרחב-זמן נרחבים.העבודה נעשתה כ'כיאסמוס' (מארג-תחרה) של ציור וצילום.טשטוש גבולות המדיומים הישומיים ,משאירות את הצופה עם תחושה אניגמאטית.הנוף הקונקרטי מוכל בתוך תרשים תיאוסופי מקורי מ1878 הנקרא :"מודל לאטום". המערך הספירלי המדורג נראה כסליל גנטי עוד בטרם נתגלתה התבנית המדעית של הד.נ.א.מתרחשת התרוממות הדימוי והזדככותו אל עבר 'שביל החלב' הצרוב כאור זהוב.כשהכוכבים נפרדים נקראים כוכבים ,וכשהכוכבים מחוברים נקראים מזל. חיבורי השביל השמימי והארצי מבקשים את המזל שבמציאת "שביל הזהב".